ספירלה

פעם הופעתי באוניברסיטת בן גוריון עם עוד חברים מהלהקה. היינו שתי רקדניות, אחרי שסיימנו את המופע והסתיימה ההרצאה , המרצה הזמינה אותנו לעוד ריקוד במילים: הן אומנם לעולם לא ירקדו כמו האפריקאיות אבל בואו נזמין שוב את... כמובן שלא קמנו.

אצלה עוד היה קיים הרעיון שאנחנו עדיין בחיקוי של תרבות לא שלנו.

אבל אנחנו כבר מזמן הבנו שמעכשיו התרבות הזו, התופים והתנועות הן גם שלנו ואנחנו כבר לא בחיקוי אלא בהטמעה.

חקרתי ומצאתי את תנועת הנחש של עמוד השידרה -התנועה שמאפשרת לצוואר, לעורף להיות משוחרר לחלוטין וכך בתנועות המהירות החוליות לא יפגעו.

אחרי הביקור הראשון שלי בגמביה של שלושה שבועות חזרתי עם דלקת מטורפת מסביב לכל האגן. בעקבות כך חקרתי והבנתי כיצד אמורה להתרחש תנועת האגן מבלי לפגוע במותנית ומבלי ליצור עומס מיותר על המפרקים

בזכות הפילאטיס והחקירה למדתי איך לגרום לרגליים לעבוד במהירות מתחת לגוף – עדיין בעבודת חקירה אימתנית

מתוך ריקוד מהיר ואינטנסיבי, הייתי חייבת למצוא דרך להחליף את תנועת השרירים בתנועה אנרגטית משוחררת, שם פגשתי את עבודת הגוף – השכמות והאגן.

כל הלמידה הזו , עם הזמן התחברה לי להשפעה שלה על הנפש ועל המצב המחשבתי של הרקדן וזה הוביל אותי להכרה בריפוי הנמצא ממש בתוך התנועה , בתוך העקרונות

מתוך עבודה והסתכלות על אנשים ראיתי שהמתח בכתפיים מגיע בעיקר מתוך פחד

כמו כן גם הנשימה השטחית, גם היא מעידה על פחד מפני הרגשה טוטאלית של העולם.

הרכנת הראש היא כמו התחפרות בתוך קונכייה – מבוכה, חשש שרואים אותי

פתיחת הידיים לצדדים – מחובר ישירות למצב הלב – עד כמה אני מוכן לפתוח את הלב שלי עכשיו, בנקודת הזמן הזו לעולם, עד כמה אני מסכים להיות אני בעולם הזה.

לשיר! השירה מבטלת את המחשבות הרעות ועוזרת להיות בנוכחות מלאה. כשאני שרה אי נושמת את אותה הנשימה כמו המתופפים את אותה נשימת הקצב ולכן אני הופכת להיות הקצב

הריקוד, ואת זה למדתי כבר מהקפוארה, חושף לחלוטין את מי שאנחנו, והניסיון לייצר חומות הגנה שיסתירו אותנו הוא רעיון נחמד אלא שבזמן הריקוד כל החומות האלה נהיות שקופות.

רק בשנים האחרונות למדתי לפתוח את הווילון האחרון שלי – לפקוח עיניים ולראות ולהראות תוך כדי הריקוד . זה אמיץ ממש לרקוד עם עיניים פקוחות כי זה אומר שאתם רואים אותי כמו שאני, ואני רואה אותכם . זה המקום האינטימי ביותר.

ככה אני בלי הגנות בלי חומות בלי איפור והכי חשוב – בלי התנצלות.

וכשהגעתי למעמד הזה, התחלתי לנשום באמת. כי היום אני שלמה עם עצמי, יודעת חולשות וחוזקות, שלמה עם הגוף שלי, עם ההשכלה שלי, עם ההורות שלי.

כן ממשיכה ללמוד ולהשתפר אבל ממקום חוקר וסקרן כי רק כשהולכים בדרך אפשר לחקור אותה

מבפנים החוצה ומבחוץ פנימה - ספירלת החיים